כשאמא מגיעה לביקור ראשון על הנקה מלאה והתינוקי לא עולה במשקל, אתם יכולים לדמיין לעצמכם מה האמא הזו מרגישה.. "מה עשיתי? איך כל הזמן הזה לא ידעתי שהוא לא אוכל מספיק?" או שהורה מספר לי שהם נתנו מינון גבוה של ויטמין D או ברזל, ויש לי עוד מלא דוגמאות של מה שהציבור קורא לו "טעויות" / "כשלונות".
אני אומרת- אין דבר כזה כשלון.
מכל טעות שאעשה, אני מקבלת פידבק, ומהפידבק הזה אני צומחת ולומדת מה לעשות/לא לעשות, לטעות זה אנושי זוכרים?
אלא אם אני עושה זאת בכוונה- אין לי שום סיבה לחשוב שאני כשלתי ולהאשים את עצמי שלא צורך.
ההורים כולם ללא יוצא מן הכלל רוצים בטובתם של הילד (למעט מקרים ממש ממש חריגים שלא נדע), כל המטרה של ההורים זה שלילד יהיה טוב, שיהיה שבע, נינוח, בריא, שיגדל להיות חכם וכל הורה עם המשאלות שלו. אבל כולנו פועלים מכוונה טובה וטהורה!!!!!
האם נכון לומר שבגלל שהאם לא הודרכה מספיק להנקה/פעם ראשונה שלה /לא היתה מרוכזת בהדרכה כי הורמונלית/ נתנה יותר מדי ויטמינים- שהיא כשלה כאמא????? אוי ואבוי!!! אנחנו ממהרים לשפוט את עצמנו, לחוש תחושות אשם, ולשווא. אז אין בכך צורך, גם אם טעינו, כל עוד כוונתנו היא טובה!!
וגם... בשביל זה יש אותי:) ואת כל האחיות בטיפת חלב, אנחנו איתכם, נבצע מעקב ונבדוק מה אפשר לשפר, אם יש.
אתם ההורים הכי הכי💜
פשוט לפעמים אתם מצליחים, ולפעמים אתם לומדים (ואין אופציה אחרת).
Comments